גוברת ההערכה שלא ייחתם הסכם עם לבנון בתקופת ממשלת המעבר. מאמצים לשכנע את חברת "טוטאל" הצרפתית להתחיל בהפקת הגז בצד הלבנוני גם ללא הסכם כדי למנוע הסלמה. הצרפתים בתגובה דורשים ערבויות ביטחוניות. במקביל ממשיך "קרב הגרסאות" בין ישראל ללבנון באשר לדיווחים על התקדמות במו"מ.
מסך הערפל מתחיל להתפזר סביב משבר הגבול הימי בין ישראל ללבנון לאחר שיחת הטלפון בין נשיא ארה"ב ביידן לראש ממשלת ישראל לפיד. ארה"ב מעוניינת לייצא גז לאירופה בחורף, כמעט בכל מחיר. זאת כדי לסכל את התוכנית הרוסית למנוע את אספקת הגז לאירופה בתקופה הזו.
דיווח לא מאומת בעיתון הלבנוני "אל-אח'בר" על כך שהנשיא ביידן פנה ליו"ר האופוזציה הישראלית בנימין נתניהו והבהיר לו כי סוגיית הגז הנה סוגייה אנרגטית עולמית וביקש ממנו לחדול מהבחישה בנושא ברקע הבחירות המתקרבות בישראל. בנוסף על פי אותו דיווח ביידן הבטיח לסייע לראש הממשלה לפיד להתמודד עם הלחצים הפנימיים בישראל לאור הוויתורים הנדרשים בהסכם התיחום הימי עם לבנון.
בתוך כך ממשיך קרב הגרסאות בין ישראל ללבנון על קו התיחום של הגבול הימי כאשר ישראל ממשיכה להפיץ דיווחים באשר להתקדמות לכאורה במו"מ. הדיווח האחרון בעיתון הכלכלי "גלובס", לפיו המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין צפוי לבקר בצרפת ולהיפגש עם בכירים בחברת הגז הצרפתית "טוטאל" בעלת הזיכיון לקידוח בבלוק 9 ובלוק 4 בצד הלבנוני. על פי אותו דיווח הושגו ככל הנראה הסכמות בשטח שמחלוקת בשדה "קאנה", כאשר חברת "טוטאל" תעסוק בקידוח ושאיבת הגז ולאחר מכן תתקיים חלוקת רווחים בין ישראל ללבנון שהשדה חולש על שטחן.
מן הצד השני על פי דיווח בעיתון הלבנוני "אל-אח'בר" אין בלבנון הסכמה באשר לחלק הזה ואין נכונות להסכים למתווה של חלוקת רווחים עם ישראל. מבחינת הלבנונים סעיף זה בהסכם נועד להעניק הישג לישראל במו"מ. מאחר ולבנון דוחה את ההצעה לפיה היא תשתתף עם ישראל ברווחים של שדה הגז "קאנה", ברקע העבודה ששליש ממנו נמצא במים הטריטוריאליים של ישראל, נדרשת נוסחה חדשה שתהיה מקובלת על הצדדים. אולם הצרפתים בשלב זה עומדים בסירובם להתחיל בהפקת הגז בצד הלבנוני ללא הסכם חתום אשר מבטיח את הערבויות הביטחוניות הנדרשות.
במידה והפרטים מאותו דיווח אכן נכונים, אזי שהסיבה למחלוקת בקו התיחום הימי נוגעת לעצם סירובם של הצרפתים להתחיל בעבודה ללא הסכם. הלבנונים אינם מוכנים להשלים עם העובדה שישראל מפיקה גז בצד שלה אולם לבנון נדרשת להמתין להסכם עם ישראל על מנת שתוכל גם כן להפיק גז משדה "קאנה". הם מעדיפים להתחיל לקדוח ללא הסכם עם ישראל. זו הסיבה לאיום של נסראללה ש"אם לבנון לא תוכל להפיק גז אף אחד לא יוכל להפיק גז", וזו גם הסיבה להתנגדות העזה של חיזבאללה שההסכם יהפוך למעין הסכם נורמלזציה עם ישראל באמצעות סעיף חלוקת הרווחים.
לאור זאת, ובהסתמך על דיווח של אתר The Cradle מקווים בארה"ב להשיג הסכם עד ה-15 לחודש. מבחינתם של האמריקאים ישנו צורך דחוף למנוע עימות צבאי לא רק בשל ההשלכות האזוריות אלא בראש ובראשונה מאחר ובמקרה של עימות שכזה חברות האנרגיה אשר באופן מובן חוששות לחיי עובדיהן יסתלקו מהאזור ולא ימהרו לשוב אליו בזמן הקרוב, מה שכמובן יפגע באספקת הגז לאירופה.
על פי העיתון הלבנוני "א-דיאר" הערכות של פקידים המעורים בפרטי המו"מ הן שההסכם לא יחתם לפני חודש נובמבר בשל הבחירות המתקיימות בישראל וארה"ב, וכי מאמציו של המתווך הוכשטיין מתמצים בשלב זה בהרגעת השטח. על פי אותו דיווח חברת "טוטאל" איננה ממהרת להסכים להתחיל בעבודות ללא הסכם מאחר וכבר הפסידה סכומי כסף ניכרים בשל כך שנאלצה להפסיק את עבודתה במתחם בלוק מספר 4 ברקע היעדר היציבות האזורי.
במקביל מתקיימים לחצים פוליטיים גדולים על ממשלת המעבר של לפיד שלא להיכנע לתכתיבים של חיזבאללה ולהתחיל את שאיבת הגז בסוף ספטמבר או תחילת אוקטובר. מאחר וישראל נמצאת בתקופת בחירות הסיכויים שישראל תדחה את תחילת העבודות קלושים ביותר. היא תוסיף לעמוד על כך שההסכם יכלול הישגים מבחינתה ולא יהיה הסכם משפיל שלכאורה נחתם תחת איומים מצידו של חיזבאללה. על פניו תמיכה מצידו של נשיא ארה"ב אמורה לסייע ללפיד לעמוד מול הלחצים הפוליטיים הפנימיים, אולם גם לכך יש גבול.
האסטרטגיה אותה אימצה ממשלת המעבר של ישראל כדי להתמודד עם אותם לחצים הנה אימוץ של מדיניות עמימות. עדות לקו האסטרטגי הזה ניכרה בראיון האחרון שהתקיים עם שרת האנרגיה קארין אלהרר בערוץ כאן 11. כאשר פנתה המראיינת קרן אוזן ושאלה את השרה "האם הממשלה פנתה ליועצת המשפטית בנושא וכיצד עונה השרה לביקורת מהצד הימני של המפה הפוליטית באשר להתקפלות מול חיזבאללה וללגיטימיות של הסכם שכזה בממשלת מעבר", ענתה השרה כי מדהים בעיניה שכולם יודעים מה קורה מלבד שאף אחד לא יודע באמת מה קורה:
קודם כל מדהים בעיניי שכולם יודעים מה קורה מלבד, את יודעת, שאף אחד לא יודע מה קורה (בהסכם). ולכן כל הפניות למיניהן הן פניות סרק, כי אף אחד לא יודע באמת מה נמצא על הפרק. הדבר השני, כן בעיני מאוד נכון שבתקופת מעבר הציר המשפטי יהיה מעורב. לא היינו רוצים בשום פנים ואופן לעשות איזשהו צעד שהוא לא ראוי ולא נכון. אנחנו מתייעצים וכל החלטה שתתקבל היא החלטה שנבחנה גם בציר המשפטי.
ראיון עם שרת האנרגיה קארין אלהרר (החל מדקה 32:44):
המשמעות העיקרית של דברי השרה הנה שהאסטרטגיה של ממשלת ישראל הנה לפזר מסך עשן כדי להנמיך את הדיון התקשורתי סביב הסוגייה. אסטרטגיה זו מצליחה מבחינתה של הממשלה באופן חלקי בלבד. מהדורות החדשות בכל ערוצי הטלוויזיה כמעט ואינן עוסקות בסוגיה, ומלבד השרה אלהרר אשר ממונה מטעם הממשלה, כמעט אף שר או ח"כ מטעם הקואליציה איננו מתבטא בנושא. מן הצד השני אין ביכולתה של הממשלה לעצור את שטף ההדלפות והדיווחים מהצד הלבנוני, כאשר ברור לכל בר דעת כי קיים פער בין הגרסאות. בעצם ניתן לומר שבשל שיקולי בחירות הציבור הישראלי מורדם ואיננו מקבל מידע שקוף בנושא. באופן הזה הדיווחים בערוץ 12 ואתר גלובס באשר להתקדמות לכאורה בין הצדדים נדמים כניסיונות לפזר מסך עשן ולהרוויח זמן.
מבעד לאותו מסך עשן קיים נתון שאי אפשר להתווכח אודותיו - ישראל עם הסכם או בלעדיו תתחיל לשאוב גז לקראת סוף ספטמבר. בהיעדר הסכם כתוב או הסכמה צרפתית להתחיל במקביל בעבודות בצד הלבנוני משמעות הדבר הנה שישראל מוסיפה לצעוד לקראת עימות צבאי מול חיזבאללה.
מי שאיננו מוכן להשלים עם מדיניות העמימות של ממשלת המעבר הנו האלוף במיל' וראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין, אשר גורס ש"ישראל לא מייצרת בהירות אסטרטגית מספקת ביחס לעמדותיה, מהלכיה, לסטטוס המשא ומתן ולמועד תחילת ההפקה". כלומר שעל ישראל לחדול ממדיניות העמימות ולהבהיר באופן הברור ביותר הן לחברה הישראל והן לעולם היכן המו"מ עומד ומה ישראל מתכוונת לעשות.
במאמר של ידלין יחד עם אלוף המשנה במיל' ואיש המודיעין אודי אבנטל תחת הכותרת נסראללה חי על הקצה ומתגרה - וישראל צריכה להזכיר לו את מחיר הטעות באתר "מאקו", חושפים השניים כי הסיכויים לחתימה על ההסכם קלושים וקובעים שעל ישראל להיערך להתחיל בקידוח ושאיבה במועד שתוכנן:
סביר שהמשא ומתן על הגבול הימי לא יסתיים לפני הבחירות בישראל. למרות המסרים האופטימיים של השליח האמריקני (שיצא באוגוסט לחופשה פרטית) הסיכוי להשלמת המשא ומתן בין ישראל ללבנון, המתנהל כבר שנתיים, עוד בימיה של ממשלת המעבר הנוכחית אינו גבוה. זאת, בין היתר, נוכח המחלוקת הפוליטית, ואולי גם המשפטית באשר לסמכותה של ממשלת מעבר לחתום על הסכם גבולות ללא אישור הכנסת ברוב מיוחס.. ישראל לא תירתע משאיבה ב"כריש", במועד המתוכנן ובלי קשר למשא ומתן. חשוב להבהיר שהשאיבה נעשית בשטח ישראל גם על פי העמדות הלבנוניות במשא ומתן. יש לקבוע את העיתוי העדכני של מועד זה ולעמוד בו. (מאקו/N12)
בנוסף טוענים ידלין ואבנטל ששר הביטחון בני גנץ שגה כאשר איים ב"מספר ימי קרב" בתגובה לכל פרובוקציה מצד חיזבאללה:
בעוד שנסראללה מדבר על אפשרות למלחמה, בכירים ישראלים מדברים על "ימי קרב" עד כדי מערכה, במקום להזהיר את נסראללה שההליכה שלו על שפת המצוק עלולה להסתיים, כמו ב-2006, בנפילה לתהום ובמלחמה בהיקף מלא, שטרם נראתה כמוה. (מאקו/N12)
ו. סביר שהמו"מ על הגבול הימי לא יסתיים לפני הבחירות בישראל, למרות המסרים האופטימיים שמפזר השליח האמריקאי. זאת, בין היתר, נוכח המחלוקת הפוליטית ואולי גם המשפטית באשר לסמכותה של ממשלת מעבר לחתום על הסכם גבולות ללא אישור הכנסת ברב מיוחס.
— Udi Evental (@UEvental) September 3, 2022
>>https://t.co/xLDzY3smQX
נשאלת השאלה כיצד עתיד להסתיים המירוץ נגד הזמן. ברקע, מערכת בחירות שאיננה מאפשרת לממשלת המעבר גמישות בהסכם או דחיית העבודות ב"כריש". מנגד חיזבאללה עומד על סירובו ל"חלוקת רווחים" שמשמעותה מעין נורמלזציה עם ישראל. חברת הגז הצרפתית "טוטאל" איננה מוכנה להתחיל בעבודותיה ללא הסכם חתום בין הצדדים. מאחורי הקלעים נמצאות איראן שעל פי דיווחים אחרונים מעכבת את החתימה על הסכם הגרעין, ורוסיה שמעוניינת לעצור את ייצוא הגז לאירופה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה